״ביום שבת בבוקר ה-1/1/22 חשתי מוזר. שוב הופיעה הפרעה מוכרת בקצב הלב, אך הפעם היא לקחה זמן רב יותר. ממש נאלצתי לשבת. מיד אחרי שחלפה ההפרעה בקצב הלב שלקחה שניות ספורות, חשתי בטוב ויצאתי לחזרה עם הסטודנטים. לא אהבתי את העובדה שעבדתי ביום המנוחה השבועי, אך מכיוון שכך היו שיטות העבודה הבעייתיות במקום, קיבלתי את הדין.  בעודנו משוחחים על הסצנה שהסטודנטים ביצעו, כשאני מדברת בעמידה ובהתלהבות כהרגלי, שוב הופיעה הפעימה הנוספת בקצב הלב והפייד אאוט המטריד בראייה, צפיתי בסטודנטים מתרחקים והמחשבה האחרונה שלי היתה - אולי בכל זאת אלך לעשות אחרי החזרה עוד א.ק.ג.

שניה אחרי הייתי במקום שכולו לבן, הסתכלתי למטה וראיתי שאין לי גוף – אני רק מחשבה. הייתי שלווה לחלוטין מהגילוי, הבנתי שאני כבר לא אני, וידעתי שכנראה הגעתי לפורמט אחר, לא היו שם מילים והמחשבות פשוט עוברות דרכי. כל שאלה מקבלת מיידית תשובה, כמו מידע שזורם - שאלה ומיד אחריה תשובה. הייתי שם, מתבוננת בצורה עמוקה ושלווה על המצב - ניטראלית לחלוטין, מרגישה חלק מהאנרגיה הלבנה. הזמן הופך לאחד, כך שהייתי שרה בת 6 ובת 20 ובת 50 מעורבבת עם תודעות של מכריי, ושל כל מה שסביבי, הכול יחד ובאותו זמן - אני חלק מהכול. .

אם אתם שואלים מה קרה? הגוף שלי ידע והתריע, מפרצת לא סימטרית במוח כנראה הפרישה נוזלים שגרמו לי לאבד הכרה, הנס הוא שלא התגלתה המפרצת במיון אלא אחר כך, מה שאיפשר לי לבחור מנתח ואיזה הליך ברצוני לעבור, הנס הוא שהמפרצת לא התפוצצה עד ההליך, אך בהחלט התריעה על קיומה (דבר שלצערנו לא קורה בדרך כלל), הנס הוא שהקשבתי לגוף שלי, הנס הוא שאני אחרי, וחיה חיים מלאים ובריאים ללא הפרעות בקצב הלב.

הנס הוא שאני יודעת שיש לי בחירה איך להסתכל על חוויה שעברתי. ״

‍

בהרצאה שרה תספר על החוויה משנת החיים שעברה, החל מכמה חשובה ההקשבה לגוף,  הבחירה בהליך רפואי המתאים לאדם שעומד לעבור אותו ועד לשינוי גישה שהתרחש אצלה בהקשר לאינסוף והמוות. הרצאה מרגשת ומעוררת השראה.

‍